מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית באר שבע

פסק דין

בפני תביעה שיבוב (תחלוף) לצורך חיובה של הנתבעת לצורך השבת תגמולי הביטוח ששילמה התובעת למבוטחה, בגין נזקים שנגרמו לרכבו עקב נפילת ענף של עץ על הרכב.

טענות התובעת

ביתר פירוט, התובעת טענה כי במועד הרלבנטי לקרות האירוע התובעת הייתה המבטחת של רכב מ.ר. 75-242-16, מתוצרת סיאט, בפוליסת ביטוח שהוצאה עבור המבוטח, מר יובל לוריג. ביום 14.2.2012 המבוטח החנה את הרכב בחניה מסודרת ברחוב ביאליק בבאר שבע, ובבוקר המחרת הבחין "כי עץ הנטוע ברחוב קרס ונפל על הסיאט ... כתוצאה מהנפילה נגרם לסיאט נזק רב". בנסיבות העניין חל הכלל של הדבר מדבר בעדו, לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ומוטלת על הנתבעת החובה להוכיח כי לא הייתה התרשלות מצידה, ובכל מקרה התנהגות הנתבעת עולה כדי רשלנות בכל הקשור לתחזוקה העץ, ולמניעת נפילתו על הרכב. כתוצאה מהאירוע נגרמו לרכב נזקים שעלות תיקונם נאמדה על ידי השמאי בסך של 5,719 ₪ וירידת ערך בסך של 1,536 ₪. התובעת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בסכום כולל של 6,270 ₪, ולפיכך קמה לה זכות שיבוב כלפי הנתבעת.

טענות הנתבעת

הנתבעת טענה בכתב ההגנה מטעמה, בתמצית, כי העץ הנדון נמצא בשטח פרטי שבאחריות נציגות הבית המשותף או ועד הבית הרלבנטי, ולכן אין יריבות בין הצדדים. המדובר בענף שנפל על המכונית ולא בעץ כפי שנטען בכתב התביעה. לאחר האירוע הנתבעת פנתה לדיירי הבניין שפעלו לגזום את העץ. אומדן הנזקים לפי חוות דעת השמאי הוכחשה. התובעת זוכתה על ידי המוסך בסך של 572 ₪ ויש להפחית בהתאם מסכום התביעה. בשים לב למועד האירוע התרחשו נסיבות חריגות שהנתבעת לא צפתה ולא יכולה הייתה לצפות אותם. הנתבעת מתקצבת ומקיימת מערך של איתור, פיקוח, ותחזוקה למניעת מפגעים שונים בתחום אחריותה, ופועלת לסילוק ותיקון מפגעים, בכפוף לאילוצי תקציב שונים, על פי פניות המתקבלות אצלה והן באופן יזום. לא סביר ולא הגיוני לדרוש מהנתבעת לפקח בכל רגע נתון את כל המקומות שתחת אחריותה. יש לייחס למבוטח רשלנות תורמת בנסיבות העניין. כן נטען כי- "... אין לקבל את האסמכתאות שצירפה התובעת לכתב התביעה, שכן ככל שהתובעת תבקש להגישן כראיה, יש להציג כל מסמך רק באמצעות מי שערך אותו, ותוך מתן אפשרות לנתבעת לחקור אותו..." (ס' 44 לכתב ההגנה).

סיכומים

נערך בפני דיון הוכחות והוגשו סיכומים קצרים בכתב.

הצדדים חזרו במסגרת הסיכומים על עיקרי טענותיהם, והנתבעת טענה, בין היתר, כי התובעת לא הביאה לעדות את כל העדים הרלבנטיים מטעמה, לרבות השמאי, לצורך הוכחות יסודות התחלוף ואומדן הנזק על פי חוות דעת השמאי שעל יסודה שולמו תגמולי הביטוח למבוטח.

דיון והחלטה

אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני מצאתי לנכון לדחות את התביעה, מהטעמים שלהלן.

לעניין זכות התחלוף נקבע בסעיף 62.(א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981-

"(א) היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

על התובעת מוטל הנטל להוכיח את יסודות התחלוף-

"שלושה הם התנאים הדרושים לשם הקמת זכות התחלוף של המבטח כלפי הצד השלישי: התגבשות חבות חוזית של המבטח כלפי המבוטח על-פי תנאיה של פוליסה בת-תוקף; תשלום בפועל של תגמולי הביטוח למבוטח מכוח חבות זו; קיומה של זכות בידי המבוטח כלפי צד שלישי לפיצוי או לשיפוי בשל מקרה הביטוח".

ירון אליאס. דיני ביטוח, מהדורה שנייה, 2009, פסקה 25.6, בעמוד 1089; "מבטח המגיש תביעת תחלוף נגד צד שלישי נדרש להוכיח את התגבשות יסודות התחלוף"; שם, בעמוד 1103; פורסם במאגר "נבו" (ספרות).

"תביעת המערערת את המשיבה באה מכוח זכות הסוברוגאציה ... וכבר נפסק, כי כדי שיצליח מבטח בתביעתו על-פי סעיף זה, עליו להוכיח שלושת אלה: א) כי היה, על-פי פוליסת הביטוח, אחראי לנזק שנגרם למבוטח; ב) כי למעשה שילם למבוטח את נזקו; ג) שהנתבע אחראי לפצות את המבוטח על נזקו...".

ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לבטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ; פורסם במאגרים משפטיים.

הינה כי כן, לצורך הוכחת תביעת תחלוף, ובשים לב למחלוקות הרלבנטיות בתיק זה, כעולה מכתבי הטענות, היה על התובעת להוכיח, ולצורך כך להציג ראיות מטעמה, לגבי קיומה של פוליסת ביטוח בת תוקף במועד קרות האירוע הנדון, כי שילמה הלכה למעשה את תגמולי הביטוח למבוטח, בגין מקרה הביטוח הנטען על ידה, כי תגמולי הביטוח ששולמו, לפי הטענה, משקפים את הנזק שנגרם בגין הפגיעה ברכב, וכי הנתבעת נושאת באחריות לגרם הנזק.

התובעת צירפה לכתב התביעה העתק של חלק מרשימת פוליסת הביטוח, הודעה על אירוע הביטוח שעל פניה עולה כי נחתמה על ידי המבוטח, חוות דעת של השמאי, ותדפיסים שונים שלפי הטענה נוגעים לתגמולי הביטוח.